מה נהוג למעשה?
האם השליח ציבור הוא הקורא 'כהנים'?
מה הדין כשיש כהן גדול אחד, ועוד כהן קטן מתחת לבר מצוה? תשובה: כתב המבי"ט: ' ב' כהנים וא' מהם קטן שעלו לדוכן יקראו אותם כהנים כיון שהם שנים או דילמא כיון שהקטן אינו יכול לעלות לבדו לדוכן לא יקראו אותם כהנים. תשובה: נראה שלא יקראו כהנים אלא כשהם שנים גדולים *אבל א' מהם קטן לא יקראו אותם דקטן אינו מחוייב לברך אלא שהוא עולה עם אחרים להתלמד ולהתחנך וכ
מתי וכיצד צריך לקרוא לכהנים לברכת כהנים?
בהלכה הקודמת ראינו שנחלקו הראשונים במי ששכח לומר ועל הניסים בברכת המזון האם חוזר ומברך, כיצד הכריעו האחרונים?
מי שלא אמר ועל הניסים בברכת המזון מה דינו? וכתב התרומת הדשן: ' שכח על הניסים בברכת המזון, ולא נזכר עד שחתם בברכת הודאה. אבל עדיין לא חתם בבונה ירושלים, חוזר הוא בשביל על הניסים או לאו? תשובה: יראה דאינו חוזר, אפי' בכה"ג וכ"ש אם כבר חתם גם בבונה ירושלים, ואע"ג דכתב במרדכי פ' במה מדליקין, וכן בהגה"ה במיימון בשם ראבי"ה .. כיון דנהוג עלמא להזכיר, ו
מה הדין במקרה הפוך שמקום ההזכרה בברכת המזון של היום החדש, מוקדם להזכרה של היום שעבר, כגון יו"ט שחל לפני שבת ואדם התחיל סעודתו ביו"ט ובכניסת שבת פרס מפה וקידש, שאז במידה והוא צריך להזכיר את שתי ההזכרות בברכת המזון, הוא יאמר בתחילה רצה והחליצנו ולאחמ"כ יאמר יעלה ויבוא ששייך ליום הקודם. [וכן במקרה שפורים או חנוכה חל במוצ"ש ונמשכה סעודה השלישית של שבת
מה הדין אם התחיל סעודתו ביום שיש בו הזכרה, והמשיך את סעודתו ללילה שלאחריו שיש בו הזכרה אחרת, [כגון אדם שהתחיל את סעודתו בשבת שמזכירים רצה והחליצנו והמשיך לאכול גם במוצ"ש שהוא ראש חודש, וכן בפורים שחל ביום שישי ועשה פורס מפה ומקדש], האם יזכיר את שני ההזכרות?
מה הדין כאשר התפלל ערבית באמצע סעודתו?
מה הדין במקרה הפוך שהתחיל את הסעודה ביום רגיל ונמשכה לתוך יום החייב בהזכרה מיוחדת האם צריך להגיד את ההזכרה למרות שתחילת סעודתו לא היתה ביום החייב ההזכרה?
מה הדין לגבי הזכרת ועל הניסים בברכת המזון שנערכת בסיום הסעודה בלילה?
מתי הוא זמן סעודת פורים בשנה רגילה (לא כאשר חל פורים ביום שישי)? אך בתוך היום עצמו מתי הוא הזמן הראוי לעשות את הסעודה, כתב בתרומת הדשן: ' בהרבה מקומות נהגו בעלי בתים וגם ת"ח לעשות עיקר סעודת פורים בערב. והולכין לבהכ"נ ומתפללין מנחה ולא ערבית, וחוזרין לבתיהן ומתחילין בסעודה ביום ונמשכין בה עד הלילה, ורוב הסעודה היא בלילה. יש טעם למנהג או לאו? תשוב
לגבי זמן אמירת הקדיש שלאחר קריאת התורה ישנם מנהגים רבים, מהו מקור וטעם מנהגנו שאומרים רק קדיש אחד לאחר קריאת הספר השני, ולצידו מניחים את הספר השלישי?
מה יעשו בבית הכנסת שיש רק שני ספרי תורה?
האם קוראים את הקריאה הנוספת בספר תורה שבו קראו את פרשת השבוע, או שלכתחילה צריך לקרוא בספר נוסף?
מה הדין במגילת אסתר? (1)
מה הדין לגבי נגיעה במגילת אסתר?
מה נפסק להלכה?
האם מותר לגעת עם הידיים ישירות בספר תורה, בלא טלית? האם איסור הנגיעה הוא גם בעצי חיים או רק בספר עצמו?
האם צריך לאחוז את העצי חיים בעת אמירת הברכה והקריאה?
למדנו בהלכות הקודמות על ההנהגה עם הס"ת בזמן הברכות, מה הדין בהפטרה?
מהו מנהג חב"ד לגבי גלילת הספר תורה והטיית הראש בשעת הברכה? ראינו שלרוב העדות בעם ישראל נוהגים כשיטת התוספות וכתבי האריז"ל שסוגרים את הספר גם לפני הברכה הראשונה, כיצד מיישבים את המנהג עם מ"ש הפוסקים החולקים שטענו שצריך שיהי' פתוח כדי להסמיך כמה שיותר את הברכה לקיום המצוה בפועל מצד הדין של 'עובר לעשייתן'?